מרוין גיי שימן את התבנית
אשתי הבהירה והיפה עירסלה את ילדנו
את הבורית לרחצת שאריות הקינואה
סיפקה הסבתא משוק השבת של תרשיחא

רק שנתיים חלפו מאז ברחנו לכאן
אך הגובלן הנובורישי מזדחל כבר מכל עבר
גליל של פלסטיק
הקולות של ילדי שכונתי
וצחוקה של שרון היפה
והנשיקה הראשונה
ההוממת
על הלחי של אסנת מול פרק הסיום של חלוצי החלל
כל אלה שקעו כבושים,
באספלט של רוממה תהא מנוחתם.

משהו לא בסדר
אולי הריאות שלי מוריקות
אבל כל היתר הולך וניתך בבית היציקה של הקידמה
סוד הארץ הישנה והטובה
עובר לשוכר
כמו בלוף מנדטורי

הכלבים קשורים אל הנדל"ן
שעוני ההשקייה מזרזפים אין זמן

עבדתי בגן
סתם השכמתי עם שחר
מנסה להמתיק בה
בשמורת טבע האדם

מעולם, אולי, לא איויתי כך דבר
ואולי
לא יהיו הדברים עד עולם