כשחוק השני וכעצבות הארגמן
המיית בני אדם תרחיש פה דומם
שקט, בלאט אין זעקה
בת קול תרחף בלהט השתיקה

רוח קל לשיחים ירד
לוטף אותם בעדנת השלווה
ונושק הוא לפתח תכול השפע בעצמה
אל מים זבים נוטפים עלי עד בערגה

המים שלמים הם באחידותם
הילדים יבואו לשפכם בכדי ללקטם
יורדים הם זורמים אל חלוף השעה
בתוגת בין ערביים שתאזין לנוף בשקיקה

הנוף משתנה לעת מחסירה פעימה
הרעש לא סר ללכת הזמן בדומייה
השמיים גוון מאיר צובעים את העלטה
לעת לבנה שלחמצה תהא כרותה

הלבנה שלא שלמה היא במילואה
לא תכזיב את הליל לעת צוננת דמותה
כוחה גובר עליה לשעה קלה
תאיר על הכוכבים לעת נחת הרגיעה

הכוכבים מחפשים מקום משכן במרומים
אך לעת דיכאונם הם שוקעים
אינם מחכים הם לעליית היום
אך עם הנץ החמה יתמוססו ויימוגו לפתע פתאום  

הנץ החמה תשכים קום את ההולכים
שלעת בוקר הם עוד בשנתם הערבה נמצאים
ורק הציפורים תזמרנה את שירת המשוררים  
הנה עוד יום חדש מתחיל