נפתלי אוחנה / ילד עיוור |
אל מול ירח חיוור,
ומבטי,
על ילד עיוור.
חרש חרש הולך,
אל תוך המדבר,
חרש חרש מתגנב,
ואותו ילד עיוור.
מביט בי בעיניו הגדולות,
העיוורות,
מביט בי כרואה,
אך אני בשבילו כבלתי נראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|