שוב אותה המלחמה, אבא לא מבין את אמא,
הילדה קיבלה מכה אבל ממשיכה קדימה
כי הבטיחו לה שיש לזה סוף טוב
אם היא תוכל לחשוב על פיתרון יצירתי.
בור עמוק באדמה היא חופרת לעצמה,
העולם לא יחפש את הטיפשה שנעלמה
אף אחד כבר לא יגיד מתי לחפור
היום הכי אפור נראה כל כך משמעותי
תלוי איך מסתכלים על זה, הכל אבוד
ואם תשאל אותי
כבר לא יהיה בסדר
המוות מחכה לי בפינה הכי קרובה
השארתי צוואה על קיר ישן בחדר
שמישהו במקומי יוכל לתת קצת אהבה
שלא קיבלתי...
ואם לחיות זאת הצלחה אז כנראה ששם אני נכשלתי.
שוב אותה המלחמה, התרופה שלא עוזרת,
הילדה מזמן לא כאן רק המחלה נשארת
זה ברור לה שהזריקו לה שקרים
פתאום בגיל עשרים הכל נראה כל כך שטותי.
זה כבר לא כזה נורא שאין אור במנהרה,
העולם לא יחפש את הטיפשה שנפטרה
אף אחד כבר לא יגיד מתי לשתוק
כשהכאב מתוק הכל נראה מציאותי
תלוי איך מסתכלים על זה, ואין סיכוי
ואם תשאל אותי
כבר לא יהיה בסדר
המוות מחכה לי בפינה הכי קרובה
כתבתי שיר קצר על קיר ישן בחדר
שמישהו במקומי יוכל למצוא את התקווה
שלא קיבלתי...
כי אם לחיות זאת הצלחה אז כנראה שגם אני נכשלתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.