|
ידיי תיפסו במעלה המיטה
הסדין נגרר תחתיי
יכולתי לראות את עינייך עצומות
כמלאכים שהגיע זמן שינתם
לא יכולתי להפסיק את המסע
והסדין ירד כמעט לגמרי
ואז המלאכים התעוררו
וחייכתי
וגם המלאכים חייכו אליי חזרה
ופרשו את כנפיהם כמבקשות לעטוף אותי
ואני באתי ונעטפתי ונאהבתי
ואהבתי
אבל זייפתי
אתה לא כועס,
נכון? |
|
|
חבר'ה, תיצאו
מזה!
אין פרות (יש
ורימאסות), אין
חציל ואין
כביסה
מישהי שיודעת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.