אומרת לך את כל המילים הלא נכונות.
מסתבכת עם עצמי ועם המשמעויות.
מנסה לחבר לך מילים יפות ומלטפות,
ובמקום זה מקללת.
מנסה לרמוז לך נעימות.
להציץ לך אל תוך החלומות.
לשמוע את רחשי הלב, בין הפעימות,
וכועסת.
לא יודעת מה עוד לומר,
כל מה שאמרתי לא מספיק.
הכוח שלי נחלש אט אט,
וקצת מחניק.
אני מנסה להיות גיבורה.
להראות לך שלא אכפת לי.
המבט שלך צורב בי כמו אש,
ורע לי.
אומרת לך בלי כוונה,
ושותקת כשאתה שואל.
כל כך רציתי להיות שלך,
שתלך לעזאזל.
נמאס לי לחייך אליך,
כשבפנים אני צורחת אימים.
וכל לילה אנחנו לבד,
רק בחלומות שלך, הצלולים.
ואין לי כוח לשגרה בלעדיך,
לימים ריקים מתוכן, משעממים.
פעם היינו סופרים את הדקות -
עד שהיינו נפגשים.
אומרת לך את כל המילים הלא נכונות.
מנסה אבל לא יוצא לי.
אולי במקום שאדבר אני - תדבר אתה,
ותגלה לי.
ספר לי למה אתה שותק,
ומה אומרות עיניך.
וגלה לי איך אוכל להמשיך גם מחר -
לקום לעוד בוקר בלעדיך.
וספר לי למה הלכת,
מה שבר אותך כל כך מהר?
ואם אשתוק, אולי תגלה לי אתה,
האם אתה חוזר...?
4.10.2006 |