פעם האמנתי שלכל אחד יש מלאך
מלאך שהוא רק שלא ואוהב רק אותו
המון זמן חיפשתי מלאך כזה
מישהו שיתפוס אותי בכל נפילה
מישהו שיחזיק אותי קרוב אליו,
שידע להגיד מילה טובה,
שידע לתת נשיקה מחממת
מישהו שיאהב את החסרונות שלי כמו את היתרונות
מישהו שיהיה הכל בשבילי ואני הכל בשבילו
מישהו שלא יהיה אהבה שלי,
רק ידיד שיהיה לצידי.
מצאתי אותו, אחרי המון חיפושים
ידיד, אח, נשמע מדהימה- מלאך!
יובל שלי.
היינו קרובים, סיפרתי לו הכל,
אי אפשר היה לא לספר לו כשמסתכלים לתוך הים בעיניים שלו.
רציתי בשבילו הכל, את כל הטוב שבעולם.
הוא מצא את הטוב שלו, הוא מצא אותה, את המלאכית שלו.
ואני כל כך שמחתי שמלאך מצא מלאכית.
הם ישו להם על העננים הורודים הרבה זמן
ואני הסתכלתי עליהם מלמטה וחייכתי,
יודעת שהמלאך שלי מאושר, כמו שהוא עשה אותי.
מהעננים הורודים הוא לא ירד אלי חזרה, נשאר איתה למעלה.
ואני שמחה בשבילו, שמחה בשבילה
אבל בוכה כל לילה בשבילי.
אני רוצה את המלאך שלי חזרה,
רוצה את הידיד המדהים הזה שוב לידי,
כשאני צריכה אותו עכשיו כל כך...
אני רוצה להיות בטוחה שהוא עוד כאן,
שהוא לוקח אותי בלב לכל מקום אבל אני כבר לא כל כך בטוחה
אני רוצה להאמין שהוא יחזור, שאני מספיק חשובה לו,
שהוא עדיין המלאך שלי.
אבל הוא כבר המלאך רק שלה,
ואני נשארת בוכה... |