1. חוץ, ים, בין ערביים.

יום חורפי אפור. נראה שעומד לרדת גשם בכל רגע. הים גועש ושוצף,
גליו מתנפצים אל שובר הגלים שמשתרע מן החוף אל תוך הים, חוצה
אותו לשניים.
אורפאוס, גבר בוגר בשנות ה-20-30 לחייו, גילו אינו ברור מחמת
פניו המצועפות, הולך בזהירות על שובר הגלים, בידיו גיטרה ישנה
וחבוטה.
הוא מגיע לסוף שובר הגלים ומתיישב עם רגליו לכיוון הים, מניח
את הגיטרה לצידו ומתבונן.
הוא מזמזם לעצמו את Sitting on the dock of the bay  של אוטיס
רדינג.

Voice Over
מדהים עד כמה שהגלים מרגיעים.  רק גלי הים מספרים צחוק ובכי,
אכזבה ופרידה, אושר ואהבה...

Super Impose
נערה יושבת על אותו מזח בסיטואציה דומה. הנערה בצד הימני של
הפריים ואורפאוס ממלא את יתר הפריים.

Voice Over
שקט. אין אדם מסביבו.

צבעם של הגלים משתנה מירוק לכחול לארגמן וסגול עת השמש מגלה
קרניה ומתחבאת שוב מאחורי העננים. הים לובש צורות של שדות
ירוקים, לגונה כחולה, ארצות אחרות... אורפאוס מתבונן בים כשבוי
בקסמו, מתרומם ממושבו ומתקרב בצורה מסוכנת לקצה. הוא מדמיין
לראות בת ים שובבה המזמינה אותו לריקוד מסחרר, אך מתאכזב לגלות
כי היה זה דג גדול בתוספת דמיונו הפורה.  לאחר כדקה הוא חוזר
לשבת. נראה שפניו עברו שינוי משמעותי.
לאחר שהתיישב נראה שהים נרגע קמעה,אדוות גלים קטנות מתנפצות על
רגליו במשחק שובב.

Voice Over
הים שולח לו עוד נחמה ועוד נחמה, כאילו רואה ומבין את רגשותיו.

אורפאוס שולח ידו לעבר הגיטרה, מרימה, ומתבונן בה ארוכות. הוא
מלטפה, מעביר ידו על קימוריה ולבסוף אוחזה בחוזקה ופורט על
מיתריה.
האקורד צורם לו. המיתרים אינם מכוונים כראוי ויוצרים אקורד
דיסוננטי. הוא מחייך בהבנה.
גל נשבר על שובר הגלים וטיפה אחת מגיעה לשפתו של אורפאוס.
אורפאוס מנגב את הטיפה משפתיו.

Super Impose
אורפאוס מנגב את הטיפה משפתיה של הנערה על המזח.

לפתע נשמע קול שירה חרישית המתגבר לאט לאט, השירה היא שירה
גריגוריאנית .
אורפאוס נמשך כמטה קסם אל מקור השירה, מתרומם ממושבו, אך לבסוף
מתיישב ואוחז שוב בגיטרה
הוא מכוון בזהירות את מיתרי הגיטרה שלו ומתחיל לשיר בקינה
חרישית, המשתלבת עם המוסיקה ברקע.

2. לב ים, חוץ, ערב.

סירת דייגים קטנה ומרופטת שטה לה בלב ים. על הספינה נמצאים ספן
זקן, כבן 50, וחתול אפור.
הספן עסוק במלאכת חיזוק הסירה לעומת הסערה המתקרבת כאשר לפתע
הוא שומע את קול שירתו של אורפאוס. הוא נעצר ממלאכתו, מתיישב
על שרפרף ואוסף לחיקו את החתול ומלטפו. הספן מוציא מכיסו מקטרת
נושנה ומדליקה. הוא מתבונן לשמים ועל פניו עולה הבעת כאב.
עמוקה. לפתע נופלת לחיקו תמונה שלו כבחור צעיר מחובק עם בחורה
יפיפיה.


Voice Over
קינה חרישית עולה לאויר העולם. כל חיות הים מתאספות לשמע שירתו
המספרת בהרמוניה נפלאה את תולדות האהבה, הבדידות, הצער, השאול.


הספן מסתכל על התמונה ונזכר בתקופה בה היה צעיר.

Super Impose
בחור ובחורה עומדים על מזח לרגלי סירה. הבחור מחבק את הבחורה
אך היא אינה מקבלת את חיבוקו. ניכר בה שהיא נרעשת. הבחור מנסה
ללטפה אך היא מסובבת גבה אליו.
הוא עולה לספינה ומנסה לקרוא לה שוב אך היא אינה עונה.
הוא משלים עלייתו לסירה ומתחיל במסע. היא מסתובבת בחזרה אליו
אך הוא אינו שם יותר.

3. ים, חוץ, ערב

אורפאוס ממשיך בשירתו.

4. סמטה אפילה, חוץ, ערב

ליצן מבוגר עומד במרכז הסמטה. לצידו מזוודה מרופטת ושלט ישן
שעליו חקוקות המילים :"הליצן הגדול ביותר בעולם" באותיות
מחוקות למחצה. בצידה השני של הסמטה  יושבים שני קבצנים
ומתבוננים בליצן.
הליצן מנסה כמה תרגילים אך ניכרת בו עייפות. לפתע נשמע שירו של
אורפאוס . הליצן מפסיק ממלאכתו ומאזין לשיר. הקבצנים נעמדים
לאט לאט, כמנסים להקשיב לשיר ביתר ריכוז. על פניהם עולה חיוך
תמים. הליצן מאזין לשיר ובעודו מתבונן בקבצנים עולה על פניו
דמעה בודדת. הליצן מוחה את הדמעה, מתקן את איפור החיוך שנמחק
מעל פניו וממשיך בהופעתו, נהפך לפתע לנער צעיר. השלט שלידו
נראה כחדש והמזוודה פתוחה ומלאה אביזרים. השירה ממשיכה
והקבצנים מתיישבים להם במקומם ומתבוננים בליצן. הליצן חוזר
להיות מבוגר, אורז את דבריו ומתחיל ללכת. דמעה סוררת שוב
מופיעה על לחיו.

5. ים, חוץ ערב.

אורפאוס מסיים את שירתו ומתבונן לעבר הים.
לפתע, בפרץ רגשות, זורק את הגיטרה לעבר הים וחופן ראשו בידיו.
רעש גל גדול מתנפץ לידו.
כאשר מרים את ראשו הוא מגלה את הגיטרה לידו רטובה.

Voice Over
פוסידון אינו מוכן לוותר עליו ואומנותו כפי שויתר הוא על עצמו
ועליה.

השמש לאיטה שוקעת מעבר לאופק וחושך בא לעולם. הוא ממשיך לשבת
עוד קמעה.

Voice Over
חושך בא לעולם ועמו סוד החיים. הוא מברך את החושך, מזדהה איתו
ושואב ממנו עוצמה.
רוח המזרח החכמה מבינה לליבו ושורקת באוזניו דיברי חוכמה
וניחומים.

אורפאוס קם ממושבו ומתחיל ללכת  בנחישות על עבר החוף.

Voice Over
להפתעתו, שואב הוא כוח מהרוח ומהחושך, המזכירים לו עולם ישן
שזנח אותו.
עם כל צעד ושעל מבין הוא עוד ועוד את מה שלא הבין כל חייו.

אורפאוס מגיע לחוף ומגלה נערה ישובה על החוף בקו החיבור עם
המים ומתבוננת בים, על לחיה דמעות.
הנערה מתבוננת בו מתקרב אליה אך אינה זזה ממקומה.
מבלי מילים הוא מתיישב על החול לידה ומתחיל לשיר לה שיר אהבה.


Voice Over
כל דמעה טהורה וכל דמעה אמיתית.
רוח המזרח החכמה משתתקת למשמע השיר וכך גם הים.

לאט לאט הים נרגע וכך גם הרוח. הירח יוצא מעבר לעננים.

6. לב ים, חוץ, ערב.

הספן מתבונן לעבר החוף, מלטף את החתול ומחייך. הירח מאיר את
ספינתו בקרן אור מדוייקת.

7. סמטה, חוץ, ערב.

ילד קטן מציץ מעבר לחלון חדר השינה שלו לעבר הליצן, רואה אותו,
מחייך ומסמן לו לשלום. הליצן רואה אותו, עוצר מהליכתו, מסדר את
בגדיו ומתחיל בהצגה חדשה, במיוחד בשביל הילד.
הילד צוחק צחוק מתגלגל למראה הצגתו של הליצן.

8. חוף, חוץ, ערב.

באויר עדיין נשמע שירו של אורפאוס. אורפאוס לוקח את ידה של
הנערה ומובילה לעבר החוף.
הים נרגע אט אט ולבסוף נראה כמראה שחורה וחלקה. רק גלים קטנים
מטרידים מנוחתו.
אורפאוס מסתובב ושולח מבט אחרון לעבר הים. הוא מחייך למראה
השתקפות פניו של אלוהים בים לרגע המחייך אליו בחזרה.
אורפאוס והנערה מתרחקים לאיטם על החוף.


Voice Over
מדהים עד כמה שהגלים מרגיעים.




Fade Out
סוף.