אני פה
זרוקה בתוך מחשבות
מתבוססת בדממה שכזאת
ארורה הכמיהה
בלתי אפשרית הגאווה
העקשנות כמו קללה
ואת אינה
ואת אינה

אני פה
חומקת מעוד יום
מחללת שעות רבות
מתפללת אל תוך קירות
ואין טעם באמת
ואין נחמה בכאב
הסליחה היא לי כמחילה
אז מה
אז מה

אני עוד פה
ואת אינך
אני כבר קרובה
תרה אחר תשובה לא טובה
טעם שניזוק
מתגלגל על לשוני
טעם של עוד
מתחבט בין שפתיי
אני מצטערת
ודבר לא יועיל
אני נאנקת
ושוב אין עוד שביל

אלייך
כל הדרכים נדמה שנמוגו
אלייך
כל המילים כאילו נדומו
אלייך
כל שאוסיף נראה שיגרע
אלייך
אין כל דרך חזרה

את לא שפויה
ואני מטורפת
את לי יחידה
ואני כמו חידה
מתגלה לידך
נחשפת בשתיקתך
מוקרבת על מזבח דמעתך
אני. אינך
אני. אינך

וכמו השמש שאינך אוהבת
וכמו הגשם שעושה לך לחייך
אני עימך
אני עימך
מחפשת עוד דרך
לליבך
מתרוקנת אחר מנוס מן האמת
לא אוכל לשאת
לא אוכל זאת לשאת
את שתיקתך
את חימתך
את זעמך
עליי.
עד אין קץ
ואין איך
לרכך
ולא נותר
עוד פרח שיונח על זכרך
זאת רק אני
עכשיו אינך
זאת רק אני
עכשיו אינך

פעם יקירתך.