האישה הראשונה / פרידה |
שאני רואה תמונה סובייקטיבית דרך משקפי אהבה
אני ביטלתי דברייך, נשקתי לך
לבך הלם בגופך והיית מופתע
היו לי ימים שלא ראיתי כלום בעיניים
הדמעות שלי זלגו ממני כמו מים
הפסקתי ללבוש את השמלה הלבנה
גם מזמן לא משקה את העציץ שקיבלתי ממך במתנה
הבועה מתנפצת
המציאות מאכזבת
החלום נשבר
רק החלום נשאר
שתשב שוב על זה הכיסא
שוב נשתה ביחד קפה
תביט עמוק בעיני
אני אנשוך את שפתיי
רק החלום נשאר
אני משתחררת ממך ומהמגע המשכר
עוברת דרך הכאבים עוד משבר עוד משבר
כבר אין מקומות שהם רק שלך
המלחמה שבי שכחה
יושבת מול כסאך הריק
בוהה במקום בו הנחת מרפק
שבועות שלא נכנסתי לבית הקפה
הארומה שלך לא נתנה לי מרפה
הבועה מתנפצת
המציאות מאכזבת
החלום נשבר
רק החלום נשאר
שתשב שוב על זה הכיסא
שוב נשתה ביחד קפה
תביט עמוק בעיני
אני אנשוך את שפתיי
רק החלום נשאר
אני עוד קוראת אותך קצת בנט
אתה עדיין אותי קצת ממגנט
משם אי אפשר ללמוד איך אתה באמת מרגיש
בלי משים שולח מסרים ברורים
אתה לא האיש שחלמתי אותו בלילה
אתה לא האיש שיתעורר לידי בוקר בוקר
התמונה שלך ששמורה בידי
מעולם לא שיקפה מה שהיית בשבילי
הבועה מתנפצת
המציאות מאכזבת
החלום נשבר
רק החלום נשאר
שתשב שוב על זה הכיסא
שוב נשתה ביחד קפה
תביט עמוק בעיני
אני אנשוך את שפתיי
רק החלום נשאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|