|
אופק נראה קרוב
מבעד לחלון הרכבת
הפתוח למחצה
ועננים אפורים-לבנים
משחקים בתופסת עם
שמש כעוסה.
יושבת
במושב הצמוד לחלון
אוהבת להביט
בגלים המתנפצים
ומדמיינת
שהקצף הלבן,
הוא -
שובל שמלת-הכלה שלי.
03/10/2006 |
|
|
הלוואי שהיה לי
יותר גדול, רק
בכמה
סנטימטרים.
מנקה הרחובות,
על המאטאטא הלא
אפקטיבי שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.