השיר הראשון שכתבתי... מאז היצר לנגן בפסנתר
אותו שרדפתי, נמוג ונעלם
ייחלתי ביקשתי, פעם אחר פעם
ממנו שברחתי, חשבתי שלא ייחזור
צמח, פרח נטע בי שורש, כלום לא יעזור
בבוקר של חיי את עיניי אפקח
ואחטוב את העץ שבי צמח
כי קר עכשיו, קר עכשיו
יש ימים של גשם, בהם אני פורח
יש עונות של סתיו, חלומי עם הקשת
את שנמוג לא שחכתי, הוא תלוי על וו נפשי
את שרדף, לא שחכתי כבר סלחתי, הוא נשלח עם עברי
ובבוקר של חיי את עיניי אפקח
ואחטוב את העץ שבי צמח
כי קר עכשיו, קר עכשיו
יש ימים של גשם, בהם אני פורח
יש עונות של סתיו, חלומי עם הקשת
אבל גם הוא נדם. |
