אני אשפוך על הדף את הלב
ואתה תקרא ,תסמיק ותגיד שאתה אוהב
ואני אחייך,אני אהיה מאושרת,
כי הכל היה יכול להיות כל כך אחרת.
אפילו שנגמר ואין יותר מקום
עוד זיכרון מחזיר אותנו ,ככה פתאום
יושבים בסן-פרנסיסקו אולי לא על המים,
אבל הכל היה שווה את בחום שבעיניים.
לדעת שתמיד יש שם מישהו אחד
שתמיד יחבק,גם אם זה רחוק וגם אם זה לבד.
להתגעגע וליהנות מזה כל רגע,כל שניה
ולא לדעת אם מותר לקורא לזה אהבה.
לסלוח גם אם זה לפעמים קצת כואב
והמחשבה שזה לא יהיה יותר,
מרגישה כאילו העולם חרב.
להסביר במילים אני לא אוכל לעולם,
אבל מבפנים הכל ,אוהב,מחבק וחם. |
