פעם הייתי מאושרת
פעם הייתי אישה אמיתית
פעם התהלכתי לבדי, עצמאית
פעם חיזרו אחריי המון גברים
פעם הייתי שושנה בין החוחים...
עד שבאת אתה!
גזלת ממני את נשמתי
את אישיותי
את ליבי
את ישותי!
עכשיו אני בודדה
אומללה
וחסרת שמחת חיים
מוצאת נחמה
באוכל וסרטים...
ספטמבר 1975
ביום שחור משחור, מאז אני כותבת יותר טוב אבל יש לי פינה חמה
לשיר הזה!
מוקדש לסימונה ברנשטיין - אישה אמיצה ומשוררת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.