טסתי גבוה אל תוך העננים
הבטתי בתום בזמנים רחוקים
נסחפתי רחוק אל תוך הגלים
היה לי נחמד שם בים הקסמים.
הכחול השקט לפתע הופיע
נתן מתיקות לסיום המפתיע.
השמים התמזגו אל תוך הצללים
הרקיע התמלא בזיכרונות נושנים.
האפור הקודר כיסה על התום
פה הכל שוב אחר, הלב עומד דום.
גשם דלף מהענן השבור
עכשיו אלוהים בוכה, זה ברור.
כתום של שקיעה כיסה השמיים
תמונה כה קסומה פרשה לה כנפיים.
איש אינו מתבונן, מלבד האוהבים
הם יתנו לתמונה את הגוון המתאים.
השחור של הלילה עולה לו אט אט
הירח שולח עלינו מבט.
כוכבים בוהקים מזדרזים ללוות
מתבוננת בהם, ובאות הדמעות.
הזריחה לא האירה, הכל נשאר קר
החיוך לא עלה, החושך נשאר.
כנראה שהצבעים וויתרו על תורם
השחור השתלט כך על העולם. |
