הבית הגדול והמרווח מארח את הבנים והבנות של משפחת ר'.
בחניה מכוניות מדגמים החדישים ביותר הנפתחת בשלט רחוק . הגינה
מטופלת , פרחים בשלל צבעים , שושנים , גרברות, צפורנים . בתוך
הבית ריהוט יקר, מטבח עם כל החידושים ובפינת האוכל שלחן גדול,
ערוך לארוחה חגיגית. כלי כסף, קריסטלים  יקרים, במרכז מתאבנים,
קוויאר אמיתי , הכל מראה על עושר רב.

סביב השולחן הגדול ישובים כל בני המשפחה , אבא,  אמא , בנים
ובנות האוירה נראית נינוחה עד אשר מזכיר האב את השליטה בחברה
וכי הוא רוצה למנות  את אחד הבנים את י' אז משתרבבת גם הצוואה
לשיחה וכנראה שלא מצאה חן בעיני אחד הבנים א' הוא החל להרים את
קולו ולהטיח דברים קשים באחיו , התחילה להיות מהומה רבה ,
קללות, גידופים , וצעקות שלא התאימו לבית היפה והעשיר.

העוזרת האתיופית התעלמה מהכל  והתחילה להגיש את המנה הראשונה
שכללה דג סלמון וסושי , אבל זה לא עזר להפסיק את הוויכוחים בין
הבנים בעיקר. הבנות היו יותר מתונות, הריב נעשה כל כך חזק עד
שאחד הבנים הרים סכין כנגד אחד האחים , כשהאב רצה להוציא מידיו
את הסכין הוא נחתך , דם החל לזרום מידו , הבנות החלו לבכות,
והאמהלצרוח ואמרה בקול תקיף: אני מתקשרת למשטרה! פניו של האב
היו זעופים והוא רטן בקולו הרועם , שלא תעיזי!

לפתע,  הכל השתתק , הבית שקט וכלם הלכו לישון , מי מהם  בחדר
המיוחד לאורחים בקומה השניה, ומי  בחדרים שהיו פעם שלהם, הבית
שתק , אבל  דרך הקירות יכלו לשמוע את הדי הצעקות ודרך הסדקים
את הויכוחים והקללות , את הקנאה והכעס. למרות השקט אף אחד לא
יכל לישון, אחד הבנים  קם לקחת לו משהו לשתות אבל זה היה כל כך
מר שהוא לא יכל לשימו לפיו , אפילו לשוקולד היה טעם מר ולא
טעים. כלם הסתובבו כסהרורים.

הבית שקט אבל אף אחד מבני הבית לא יכל לישון