"דמו של ישו מעולם לא היה מזוייף יותר"
כך אמרו העיניים, האוזניים, ההיגיון
והזכרונות.
אך הערפדים הם היעידו
שטעמו החמצמץ
היה מתוק מאי פעם.

האותיות של אותה אגדה ישנה
שעוד לא תורגמה מן הלב למילים
על הילדה שתחכה עד אחרון ימיה
צורבות.
נחרטות עמוק בבשר החי,
חסר הנשמה.
מן השאול יעלה אותו קרוב משפחה
שיצחק, יכאיב, וימשיך
לצחוק.
ואולי זו רק המפלצת, שמתחת למיטה,
אשר תפקידה להעיר מן החלום
לסיוט.
צליל הגיטרה שנשענת בדממה על האויר
הוא העמוק ביותר שיחדור ללב האדם.
אך בתוך הראש ממשיכים לקדוח
אותם משפטים, סיפורים, שהיו
והינם
כלואים בין המוני העורקים והורידים.

"דמו של ישו מעולם לא היה מזוייף יותר"
כך אמרו העיניים, האוזניים, ההיגיון
והזכרונות.
אך אותם הערפדים, אשר גמעוהו בצמא,
לא יוכלו להעיד,
משום שמתו מן הרעל
המתוק.