ארץ ברוכה בשלל אוצרותיה אופיר
אבני חן, פז, ספיר, אודם בגוון זוהר בהיר
זהב נחושת וכסף ואבני צור
צהובת החמה סובבת אותה חובקת אור

ארץ שכל טיפה צוננת ריח
בה כל גבעול יניב ציץ פורח
עלי כותר מנצים
בגווני כרכומי ורדיות בוהקים  

חולות לרוח לא ינומו
הרים רכסים בחיקה יתרוממו
צלילי ענבלי שמיים
בעודן לוטפים את פני המים

חליל נוגה לה מזמר
הפייטן לה את אהבתו משורר
לתכלת צלילות כאקוורל לחדוות הנגיעה
לאורכה ולרוחבה יפסעו בין משעולי התוגה

לאין קץ עלומים ללקט חיים
זבה חלב ודבש לעורקיה בחלוף השנים  
מן הנקיקים, חוחי סלע, רגבים
תפארתה תתהולל בזרימת אביבים

שקיעות בה צבועות דובדבני פטלים
אשמורת ראשונה נושקת בחדווה לניגונים
מסך רד על פרחי הליל  
בניגון עתיק לאשת חיל

מעל צמרות עלעלי התפרחת
רוגעות הציפורים לשלוותן נחת
לבנות כנף פצחו מעוף
לתפנוקי כיסופים לצוקי הנוף

לשדות חיטה שעורה יבול
ברכם בשפע זה המבול
מרבדי ירח יבשילו את מאורם
נחשפים הם לעדנת יופיים

עולה הבוקר לזיו השחר
השמש למסלולה השכימה  
וכך להמיית קולה של הדממה
ראשה זקוף קומה מראש ההר

נישאת היא באוצרותיה לשחקים
וכך לבלי רחש עוד ירבו האופקים
נרה בולט הוא אל נבכי המרום
עד להגיעה אל התום