עמוק עמוק
כל כך עמוק
יושב לו אמוק
מחכה לרגע
מנסה להשתחל
וכלום לא פועל

עמוק עמוק
כל כך עמוק
יושב לו אמוק
מתפלל, מייחל
לא שואל, מתנחל
עוד רגע הוא קוטל

כל שבב מציאות
כל שורש של הגיון
מחיקה ללא חשיבה
כל מה שהיה היה
שלב מתקדם
של תשישות כרונית
לחצ פנימי
רק שהכל יחזור להיות הגיוני
עיניים צופות
רק שלא יחשבו עליי לבכות
מחכות לראות
את הוותרנות של זאת

ואני?
כמו שור מתנגח
על הכל וכלום
בלי כיוון בלי שפיות
רק שניה של תמימות
שרק זו מפרידה
ביני לבין המשך האגדה
שרק אם תסולק
אחזור לחלום ללא היסוס
איתך.

אז כעת בדיעבד,
הכל חכם הכל נחמד
דבר וחצי דבר אין בכוחי לשנות
רק לנסות ולומר-
סליחה על טעויות
מעבר לכך,

שלך.