|
קשה לי להתחיל,
אבל גומרת מהר
מחייכת אליו
אבל מחפשת משהו אחר
ולפעמים אני חושבת
איך אנשים חיים
ועושים אהבה
ולא אוהבים
רודפים אחרי היופי
גופות חלולים
נוזלת זיעה,אנחנו עפים
וחם לי בין הרגליים
וקר לי בפנים
מחבקת אותך כמו לתפוס אתך החושך
איפה הניצוץ שידליק את הלילה בינינו
ביני ובינך
אה חומק ממני מפעימה לפעימה
אני רק רוצה לאהוב אותך
ובגרון בולעת את הבכי
נוזלים שחורים של חרטה צובעים את הרגע שלפני
עכשיו אני חושבת
איך לא עצרתי לחשוב מה יהיה אחרי
דמעות של עצב זולגות ומרטיבות את הלחי
ושריטות של יאוש מדגדגות את הבכי
נוזל לי דם, המצפון פצוע
כי למרות שבלילה הזה אני אתך
וכמו בספר הכל צריך להגמר טוב
אני לבד, רחוק-קרוב
ואצלי הסוף הוא לא טוב
ואין התחלה
הכל חסר משמעות ברדיוס ההרגשה
אין אמצע,
כבר אפשר לראות באופק את הסוף
אז איך זה שאני מרגישה טובעת
ולא מוצאת לי חוף -
נחת בחולות תקווה לבנים
מול גלים של רגשות חמימים סוערים
וכוכב אחד שיבהיק באור עמום
ויאיר בלילות אפלים
זה הכל
פשטות
לא ביקשתי יותר
רק חיפשתי רגע אחד עמוק
עם ההוא שיסתכל לי בעיניים
בלי לומד דבר
ונוכל לשתוק ככה ביחד ולנצח
ברגע אחד מאושר |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.