אורלי שטרן / אותו יום |
בין שמיים לארץ
סביבי זריחה ושקיעה
אש ומיים, עינייך בוחנות אותי
בחומן של שמיים תכולים
ולפתע בוהקות כקרח
כמו ילדה הייתי אותו יום
אף אתה הבחנת בכך
בחפשי חיבוק אב,
פגעתי מבלי משים
ונפגעתי מחיצי שלי
אבודה הייתי אותו יום
כשנשמטה האדמה תחת רגלי
דווקא בחפשי פינה של ביטחון
מצאתי עצמי מתנודדת
קדימה ואחרוה על חוט בלתי נראה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|