עמית ליבנה / ואיפה ? |
הוא גולש לאט לאט
ומצטבר בשקעים שיש לי בלב.
בחוץ הכוכבים זורמים אל הים
הם מושכים אותי איתם
לעולם לבן בו ילדים מתים.
ירח מחומש חולש על הגבעות מסביב.
אויבים קטנים הדליקו אור.
אני הולך, הזמן רוצה לחזור-
להתפרץ מקירות המכונה
אל גופי ולנדוד איתי רחוק.
שקרים לבנים מקובצים בערמה
מתחילים לאיים עלי כמו כדור שלג מתגלגל.
כלבים צהובי שיניים נובחים אל תוך האפלה.
ואיפה לעזאזל משככי הכאבים כשצריך אותם !
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|