אני עץ נטוע במים,
גיבור של עולם אחר,
עטוף רחמים, מתערטל בגאוות מלאכים,
הולך מכאן,
הולך לאן שיורו שבילי העשן,
עם סיגריה נטויה על הצד,
אני דון קישוט ותחנות הרוח, אני אחד,
ואף אחד לא יידע,
מלבדה שראתה אותי בלילות, גם כשאני ישן,
מאור עיניה, ששיחק בי כאילו הייתי שיכור.

כי אני עץ נטוע במים,
אני גיבור עולם, רק, לא זה שכאן,
עטוף רחמים, מתערטל בגאוות מלאכים,
הולך מכאן,
הולך לאן שיורו שבילי העשן,
אני נוטה קצת לצד,
אני נלחם בעצמי כמו הייתי אחר,
וההוא, המנמנם בקצה, הוא, הוא השומר,
שנתן לה לחדור ללילות,
לצרף <עבורי> חלומות,
לארוז <עבורי> מזוודות.