אינך שונה, למראית, מחבריך או ממכריי.
מבטך אליי בעודך חושב
הוא המחמאה הנפלאה ביותר,
שתוכל להעניק לי אי פעם.
אתה מדבר איתי גם בשנתך,
החיוך על פנייך בזרועותיי -
אותו אני רוצה לשמוע.

סיפור המסע שלך הוא מורה דרך נפלא,
בשתיקותיך אתה רוגם בי את כאביך כסלע.
אתה חי אותי מהנקודה ממנה נובע המעיין שלי.
כשאתה חושב עלי אני חוזרת לחיים.

בדמעותיך אני צוללת בשתיקה, ונעלמת בחיבוק.
משום שלא לתוך אוזני לחשת,
אלא אל תוך לבי,
אלה לא היו שפתיי שנישקת אלא נשמתי.