תיאריות שלמות מתעופפות בחדר. וכל אחת מקסימה בדרכה שלה. כל
אחת יש לה את הקסם שלה.
תיאוריה אחת על מסטיקים צבעוניים. תיאוריה אחרת על אור גנוז.
ותיאוריה אחרת על ההיא.
את מי אבחר הפעם לטפח?

ובליבי יובש. בצורת ממש. הרי התיאוריות האלה אין בכוחן. כנראה
בלית ברירה אצטרך לשבת ולדבר קצת, על עצמי. אין ברירה. הגיע
הזמן לחיות את החיים שלי. להפסיק לנפנף על קשב ועל תשומת לב.
כי הכי חשוב לזה להיות קשוב לעצמך. ואיך שחכתי. והתייבשתי
והיובש הזה סתם אותי. סתימה שרב האינסטלטורים לא מצליך לשחרר.
פומפה אסטרונומית בגודלה תהיה חייבת לבוא ולשחרר הכלץ

אוהו.. והיא תבוא. ויחד איתי ישפכו כל סודותיי. ממש קיא של
מילים. קיא של הקשבה ותשומת לב. קיא של רצון טוב ובדידות.