לא התאהבתי בו, ובאמת שניסיתי.
בעצם, באף אחד לא הצלחתי להתאהב.
בהתחלה חיפשתי את הטעות פה. עכשיו כבר הגעתי למסקנה שהם כולם
כמו תחנות רכבת בדרך לתחנה הסופית.
לא התאהבתי בו, אבל אני אוהבת אותו.
כן, יש הבדל.
אני נזכרת בהתחלה, בחוסר הודאות, בחוסר התקשורת.
כשחיפשתי את המבט בעיניים שלו, אותו מבט שיש לו עכשיו.
עכשיו זה כבר אחרת. אני משתנה, מתבגרת, כל דקה.
לפעמים אנחנו כל כך לא מתאימים,
לפעמים אני לא מרגישה קשורה לאף אחד.
לפעמים אני מרגישה כמו אחד העלים הכתומים בסתיו של אנגליה,
כשילד תפס אותו ומחץ אותו בידיו הקטנות.
או אולי כמו עלה ירוק בחורף בארץ שנשאר תלוי על העץ, אבל על
ענף בודד.
כן, יש הבדל.
לפעמים יש לי חיוך נהדר בעיניים, לפעמים אני רק מחייכת.
כן, יש הבדל.