ושוב נודד
ושוב נודד על דרך, הולך לי כך מלוח
זה רק אני עם חלילי ועם שריקת הרוח
חוזה, צופה אל אגמים,
אל נהרות אשר זורמים
אל שביל מטע לבן, בלבלובי תפוח
אל יום כזה מקסים,
וטעם אגסים
על הגבעות הצהובות יושב לי קצת לנוח
ממשיך לנדוד ללא כל ערך
בין עיר למעיין מוצא לי דרך
שורד עוד יום ובראשו
בבוא הליל אמצא מקום לישון
על אם הדרך טוב,
שם יש קנים, שם אעצור
אף לא ביצי עזוב
בהן,אין זכר לציפור
עובר בין הכפרים
מעט מזון אוסף
ומשברי הפירורים
ללחם מכסף
נושא תפילה,
איכה ישבה לה עיר
עוד אעבור הרים סביב
ואל דלתך יבוא השיר
ועב קטן יבוא, ישיל את טיפותיו
ובעץ הצפצפה, תגלוש הרוח בין עליו
ותספר לו שלא עוד,
לא אוסיף יותר לנדוד
ובין חומות אשכון לבטח
ורוח לא תחדור
רק תאמר ולא תחזור
איך עם רוחות של סתיו נדדתי אל שטח |
