אמא שלך
צועקת מהמרפסת שיש
ריח של עשן
ושוב הסיגריה של אחרי יחד
עם המזוכיסטיות של לפני
מפצירות בי לשוב
לעוד יוםשהואלילה
שהוא בעצם עוד רגע מתוק
בידיים המרגיעות שלך.

אני שוקעת בריח הממכר של
הכרית הגדולה
שמבקש שאני אולי אשאר ואולי
אבוא אליך גם מחר ונבנה
חיים משותפים על חשבון
שכר חיילי החובה שלנו.

יש בך צד מנחם ובגלל זה
בדיוק אותך אני רוצה בחיים שלי
אבל לך לא כדאי ועדיף מישהי שתרים ולא
תיפול על הברכיים ותרד על ארבע בכל
פעם שיתחשק לך לשחק משחקים.

הנה הרגע עבר, אני מעקמת את החיוך ואתה
טוען שאני בלאגן גדול בשביל
שניים ועדיף שאחד יעזוב ועכשיו
זה הזמן לנסות דברים חדשים
עם הקפה של הבוקר.

נגמרות לי המילים ואני יודעת שתור
המעשים כי הכל מסתכם אצלנו בצד אחד
שאוהב אותי קרובה וכלכך הרבה
צדדים אחרים שאומרים לי שהגיע הזמן
ללכת.