היי רוברט
חבוש את הכובע הארגמני הגדול ההוא
שאתה אוהב כל כך
ושיר לנו על האישה האינדיאנית
בתא המטען שלך
בדרך לקליפורניה
היי ג'ון
שתה עוד מהבקבוק השטוח הכסוף
והכה בנו אחד אחרי השני
מכות יבשות מלאות רגש
היי ג'ימבו
אחוז בצוואר היטב
וחנוק את הצלילים בשלמות
כך שנבחין בהם נמלטים ונזעקים
באקטיביות לא ברורה שתתגבר
מאז שתאהב אותנו
היי ג'ון פאול
הבס את המערב בצלילים נמוכים
שיתאיידו ויופיעו מחדש
ויש בכם משהו לא שגרתי
הערב
אחרי שכבר הפכתם לחביבי העדר
וזוהי לי פעם ראשונה
שאני מחבב אתכם באמת

אני נוטל את שק השקרים שלי
ועומס אותו על כתף וצוואר כחושים
בפניי ניכרים סימני הקטטה היטב
ובהתרחקותי הנואשת יש משהו צורם
שלא מניח לרגע
אני צועד יחף בכפות רגליים מדויקות
ומשפר את מיקומי כלפי זה עם כל פסיעה
למרות אבי ואמי וכל אחיי ברוכי הדמעות
המלווים אותי עתה, כתמיד
אני נוטל את שק השקרים שלי מעל כתפי
ומפזר את תכולתו במשב אחד חסר התחשבות
כלפייך
ואין לך עניין בשקריי
גם לא באמת הבוקעת שלי
אחרי הכול כבר אינך אהובתי

האהבה אלייך
גובה ממני מחיר פחד מחורר
מלא צבעים וריחות וזיעת מחלקה סגורה
ואני חושש שיום אחד תנפצי בפניי
את חלון הזכוכית המקושט שלנו
בלי הסתייגויות
וגבר נצרתי יושב אתך כעת בביתך
ולראשונה אינני מקנא
ולא מתוך ייאוש

אני ערום בביתי שלי
ושבנו לא מזמן מגאג לא מוצלח
עם נערים צעירים ששרו שירי פאתוס בוסריים
ואת מחרבנת עכשיו והצואה שלך מתערבבת נהדר
עם דם המחזור שלך
וכבר הערת מקודם שאת אוהבת את מהילת הצבעים
ואני ממתין לך כאן
עירום ושתוי מעט ובעיקר מפוחד
ובמונית הביתה תקפה אותי חרדת נטישה אכזרית
צבועה בסגול ונוחמתי רק על ידי
האהבה הרכה שביתי ממטיר עליי
ביום החם ביותר בחודש ספטמבר
ואף פעם לא הייתה לי אהובה בקיץ
ועכשיו כן
ערבי שישי מלאי אשכנזים ודודות טרחניות ומגע מתמשך
המתעלם מהסובבים
על המיוחד בך אוכל לספר שעות
על תליוני הודו שלך
וגופך הנוזל דם המושך אותי עתה
ובבוקר שכבנו רגועים במיטת אחותך בפלורנטין
והיית האישה הראשונה
שראיתי את כאבי המחזור שלה בשידור חי
ויש הרבה מעבר לתיאור הגראפי
התיאור הגראפי הוא רק
תת הכרה נפתחת
והדברים הטמונים בעומקי החוויה
אינם מפורשים אינם ממולמלים ואני רגוע
למרות שיימאס לך ממני
אפילו שאני בעל נטיות ליריות מובהקות
ושיש סיכוי שיכירו בי יום אחד
ובארוחת הערב היית נוכחת לא נפקדת
וראית אותי מעגל פינות חדות במיוחד
ומספר למשפחתי לראשונה
על המילה הכתובה
ובעוד כמה ימים אביא לאמי
טנא ביכורים משיריי
ומה תאמר
הרי היא מושא הכתיבה העיקרי גם כשאינני כותב עליה
וכשאני כותב עליה הליריות אוזלת מהמלאי
ואני משתמש בעיקר בדברים אחרים
לתיאור ולתיעוד

שני נערים צעירים שהייתי להם אח
כבר התאבדו מאז ראיתי אותם לאחרונה
ואני מאבד את זה
מרצון
את כל העניין מרצון
שני נערים
גורי כלבים מיואשים שהתפכחו
אחד תלוי מתנדנד ברגליים ארוכות
ושני ממולא גלולות שינה
ואין בי עוד תקוות לא לעצמי
ולא לאף אחד
ואני בעיקר רוצה
שנהיה כך יום אחרי יום אחרי שבוע
אחרי שנה אחרי הרבה מאוד זמן
שבו כבר אתרגל אלייך ואוהב אותך בגלל סיבות לא ראשוניות
בגלל הבנות מדיניות שייווצרו בינינו
ובתוך סבך הפחדים המלטף שלי את בוהקת ומלבה אותי
בבעירה אחת
לא נלעגת

אפילו אוהבי שירה פנאטים כמוני
יודעים ששירה היא לפעמים
מייגעת
לא רצויה כמו ילד אוטיסט
אפילו אנשים שכבר קראו את
תומס אבידן וולך גידלי והשאר
מתייגעים לפעמים
ורוצים
לקרוע לשרוף ספרי שירה
להגיע להרבה דלתות עץ
ולירות במשורר מאחורי העינית
עם אקדח בוהק במיוחד

מתי כבר אוכל
לצאת מזה? (זה הוא רב גוני)

אפשר שנהיה אחרים בחיינו
ושדווקא במותנו נהיה בדיוק כמו כל אחרים
בחיינו נעוות ונטייל בתקרות נושרות טיח
בעיניים מוצפות אל אס די
ובמותנו נהיה שקטים ומחונכים כמו
ילדים אשכנזים רחוצים
אפשר לגמרי שנהיה
אחרים דווקא במוות, מותנו שלנו
ושבחיינו נהיה דומים וסטנדרטיים
עם מסרגות וספרים ישנים וקובה במיה
ומין אוראלי בשירותים
בדיוק כמו כולם
הכול אפשרי
אבל כלום לא יקרה

ובליל כיפור אבידניוס חולם חלום בעתה נוסף
ובחלומו חדרים תת קרקעיים
משובצי מנורות מרתפי חקירות
ונערים צעירים בשירות המשטרה החשאית
המזמינים אותו לבוא פנימה
והוא נכנס לבסוף לאחד החדרים
תוך שהוא מאזין לעצמו ולגיטריסט התל אביבי המזדקן
ומרגע שהוא נכנס לחדר
עטים עליו סוכני משטרה צעירים
ואוחזים אחיזות משונות בבגדיו בידיו
וכל שריר המסוגל להיקרע נקרע ממנו
והוא מוצמד לקיר שממנו בולטות לולאות מתכת
אליהן הוא נקשר תוך התנגדות מצדו ואהבה מצד סוכניו
ובכל פעם שנראה לאבידניוס שהוא יכול לסוכנים ושהנה השתחררותו
באה
נכנסים לחדר סוכנים נוספים ומצמידים את כל גופו לקיר
והוא כבר בוכה וזיעה קרה שוטפת בין רגליו
ומתוך חלומו הוא מכה עד שהחלום מתכלה
ובמקום סוכן הוא מכה את האישה הרכה במיטתו
ובהלה שוטפת גם אותה לפתע
ואינני יודע היכן לשים את החלום וכיצד לספר אותו
גם דקות רבות מאוחר יותר כשכבר אינני פוחד
וכל הזמן הזה
ריח לחם שרוף שמלווה אותי ויום כיפור נראה כמו
סימן ברור ממישהו למשהו ואני מבטל את זה במכה אחת

אני פשוט אינני יודע מה לעשות
עם נפשי
להיכן לקחת אותה לאיוורור
ואצל מי הכלים והתיקון הדרושים
לי
אני אינני יודע, באמת שאינני יודע
מה לעשות עם חלומותיי
הקורעים אותי מעצמי לילה לילה
בחברתך או בחברת עצמי האחר
ומי ממתין לי בחלום הבא
אחרי הכול
ואני אהיה חייב להוציא את השטיחים המנטליים
לסיבוב נוסף באירופה
כדי שינוקו גם הם
מדריכותיי הרבות

אישה עומדת מאחורי גבר
וחנוך לווין כתב את זה עשרות פעמים אבל
אישה עומדת עכשיו מאחורי גבר
ומלטפת אותו ואותה אישה
הוכתה מתוך חלום
אבל עדיף להיות מוכה מתוך חלום
מאשר מתוך בחירה
לא כך?
אישה עומדת מאחורי גבר
והם כבר מנוסים בחוויות חנוך לוויניות לא מעט
והיא כבר הטילה מימיה עליו ואליו
והוא סולח לה מראש על הכול בלבו
ואין לו עוד כוח לחלומות כאלה
מהסוג שמביא אותך רחוק כל כך ממנה
בלי להיות יכול
לזה
ואתה נופל בחלומותיך כמו ציפור ניצודה
וקליע הצייד מפלח אותך באוויר ואין ציפור אחרת
שתושיע אותך משיני כלבו הנאמן
של ידידנו הצייד

יש מספיק מוטיבים ליריים לכולם
לא לדחוף