[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נורן בי
/
האנשים הטהורים

יש באוויר ניחוח של יום כיפור. ישנה שמחה מהולה בעצב, ציפייה
להתחלה חדשה יחד עם חשבון נפש על השנה שעברה. אנשים לובשים
לבן, מתחילים לצאת אט אט לרחובות, מברכים אחד את השני בברכת
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל. ואני יוצאת איתם, מסתכלת
עליהם בעיניים בוחנות, רואה את שלוות הנפש שנחתה עליהם, הטוהר
שבא עם אוויר היום.
אנשים נפגשים לאחר זמן רב שבו לא ראו זה את זה. הם שולחים
מבטים מלאי אהבה צבועה ומבקשים סליחה על מעשיהם. הם סובלים
בשביל סליחת הזולת, עושים חשבון נפש עמוס רגשות וכאבים בכדי
לכפר על הכל. הצום מפשט את הדברים. לדעתם עצם הצום מביא אותם
למקום שבו על הזולת לסלוח ולאהוב כיוון שסבלם הוא בגללו. הם
אינם נותנים עצמם, את גופם, במטרה לקבל סיפוק עצמי ע"י ניקוי
נפשם אלא בכדי לקבל חיזוק חברתי המתבטא בסליחה. עצם הצום אינו
פנימי, אינו בעל מטרות קדושות אלא במטרה לצאת מידי חובה,
להראות קונפורמיות חברתית ואמונה בגרוש.
כל האנשים הטהורים, הלבנים האלה, מסתכלים זה לזה בעיניים
שלוות, בטוחים שהם יותר טובים ממני. אני איני לובשת בגדים
לבנים, ואיני מרעיבה את עצמי למשך 26 שעות. איני חושבת שמתוך
כאבי בטן ובילוי יום שלם בבית הכנסת כל העולם צריך לסלוח לי
ואיני מרשה לעצמי לעשות את כל העולה על רוחי מתוך מחשבה
ש"ביום כיפור אבקש סליחה והכל יעבור", אני פשוט לא ככה.
האנשים הטהורים מעיפים בי מבטי שנאה, אי הבנה. רואים בי כופרת
שמזלזלת בדת, בה'. השלווה והטוהר שלהם נחסמים ולא מגיעים
אליי, רק עיניים שופטות וכעסים. הם אינם פתוחים אליי, לדרכי.
רואים בדרכם את הדרך היחידה, דרך המלך שבה צריך ללכת ועל פיה
צריך לפעול.
האנשים הטהורים מסתכלים לי בעיניים מלאות כעס ושנאה כשאני
בעצם רק מנסה להבינם, לראות את אנושיותם, ועל כן אני שואלת:
מיהם בעצם "האנשים הטהורים"? אלו מלאי השנאה והשיפוט אשר
הולכים אחרי חוקים ומסמכים ועל ידם מתרצים את מעשיהם היום
יומיים, או אני, שמנסה לנהוג בהיגיון, באנושיות כלפי כל
הסובבים אותי ללא שום קשר לתאריך בלוח השנה?
אני לא רואה בעצמי טהורה, לא חושבת שאני יכולה להיות טהורה
ולא חושבת שאני רוצה. טוהר הוא אינו אנושי. הוא טוב מוחלט אשר
לא הגיוני בעולמנו עקב היותו מבוסס על טעויות של בני אדם כה
רבים. אם הייתי טהורה לא הייתה לי סיבה לחיות. כשאתה מסמל את
הטוב המוחלט אין לך לאן להתפתח, לאן לשאוף. אתה לא יכול
להרגיש סיפוק והשגה, אתה חי ללא תכלית, ללא פואנטה. אז אפשר
בכלל לקרוא לי אישה טהורה?
ובעצם, אולי אף אחד מאיתנו אינו טהור? שנינו בעצם אנוכיים,
עושים את מה שטוב לנו. האחד רואה עצמו טהור והולך בדרך
"הראשית" על עבר הטוהר המוכר והמדובר, ואני שכל כך רחוקה מדרך
זו הולכת בדרך השנייה, הסותרת אותה לחלוטין. אני שוללת את
הדרך המוכרת, באה למצוא דרך חדשה, אישית, אשר סותרת את
המסורת.
אני מנסה ללכת על פי מה שטוב לי, לא על פי אמירות וכללים
ישנים. אני מנסה לשדרג עצמי לאדם טוב יותר מבעבר בכל יום
שעובר ונותנת לעצמי קרדיט על כך. איני חיה את חיי ומצטערת על
מעשיי אחת לשנה ואיני מאמינה כי סליחה אחת משנה כאב של שנה.
אני מנסה להראות את סליחתי, לשנות את התנהגותי, והכל מבלי
לשבת ולבכות על מעשיי. אני יותר פרקטית ופחות מחשבתית. מאמינה
כי את האמת צריך להראות ולא לדבר עליה כיוון שדיבורים אפשר עד
בלי סוף.
לפתע עולה בי השאלה אולי אני כן טהורה כיוון שנראה כאילו דרך
חיי היא הטובה והמתחשבת יותר אך מנגד אולי לא, כיוון שאי אפשר
להתעלם מכך שאני סותרת בהינף יד מסורת של מאות ואף אלפי שנים.
מסורת ששימשה רבים, טובים וחכמים ממני.
אני מניחה שלעולם לא אצליח לענות על שאלותיי, ועל כן אני פונה
אליכם, מלאכי השמיים, אלה שרואים הכל ועוזרים לנו בחיינו. נא
אמרו לי והשקיטו את רוחי ואת הסערות שבלבי, מי טהור יותר? מי
צריך להשתנות? מי מאתנו צריך לבחון את כל חייו מההתחלה?
נא מסרו לי בשקט ובדממה אם אני חיה את כל חיי בצורה מחפירה
ופוגעת או שמא אני אדם טוב, כיוון שזוהי שאיפתי. כבר איני
רוצה להיות טהורה, איני שואפת להיות מודל לדוגמה. אני פשוט
רוצה להיות טובה לאדם, טובה לסביבה וטובה לעצמי. אז בבקשה
אמרו לי מלאכי השמיים האם אני מספיק טובה, והאם זה גורם לי
להיות טהורה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רואה מלבנים
צהובים


גרפומן הסלוגנים
מתעורר מסיוט


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/06 0:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נורן בי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה