אני יושבת כאן בין קירות לבנים
והקירות מזכירים לי חיים
יש עליהם קישוטים, ציורים ותמונות
אך בעצם לכל זה אין הרבה משמעויות
כשאתה עומד במקום, כל היום, לבד
אתה מבין איך זה להיות האחד שבצד
הקירות כמו צועקים "גם אנו רוצים לחיות"
הם בוכים, מפחדים, לא רוצים לבד להיות
ולמרות שעליהם הרבה מסתכלים
הם רוצים מישהו שאת רגשותיו מסתיר עמוק בפנים
אף אחד לא מבין לב של קירות
ואף אחד לא מבין מדוע הם בוכים
ובלילה בחושך, בסודי סודות
זעקות כאבם מפירות שתיקה של ימים
לא רק הקירות כואבים
ולא רק הם מחכים למי שלא יבוא
הקירות הם לב שבור של אנשים
לב שבור של ההיא שמחכה לו.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.