מסילות של אש שורפות בהונות
אצבעות של קרח רועדות באחיזתי
זיעה קרה בניסיון נואש להונות
אך הגוף רותח, מעלה אדי קדחתי

עיניים מעלות עשן שחור אל תקרת
קשמיר אדום ופסי זהב נוצץ
רועדים בהתרגשות אני נשרף! נשרף!
האש שעולה מגרוני רושמת מילים
סיפורים של להבות הקץ
סיפורים של כוח נשכח, דף אחר דף אחר דף!

נפתחות העיניים ושוב אדם רגיל
מסתחרר בין שני זוגות ידיים
עור חם, אצבעות שיודעות להכיל
את נשמתי כאשר אפול אפיים
בסחרור מטורף אך עוד מבט אציל
במסילות של אש נעות הרגליים
זיעתך הקרה נסי על גופי להטיל
אטעם ממנה, אאספה מהלחיים

צעד אחר צעד, שעל אחר שעל
הריקוד פועם בחוזקה ברקותיי
ברקים ברקיע הם רקיעות רכות
של עקבייך הפולשים לסודותיי
קחי אותי לתמיד בזו הפעם
סוף סוף אני נשרף באש להבותיי