רק פנים להסגיר מי יבין
שורה שכתובה בחופזה
ברחוב שעובר, מימין
בחיר ליבך, אהבה נלוזה
התדעי להבחין בי כשאחלוף על ידך
מבין פנים אין מספר
התראי שהנני חפץ בליבך
בלי לדעת אותי משכבר
ובאים תחלפי והנני עומד
אור פנס או שיכור מאחר
לא תדעי להבדיל ולבך לא חושד
מי רק לך ועלייך משורר
בי לא אדע מי תהיי באצת
בעוברך בליל קיץ שומם
זאת רק אדע עת ליבי הרוטט
יזהה את ריחך המסמם
ולך עוד אכתוב פרי עטי הצנוע
שורה שאותך לא תכבוש
אך אולי יתעורר בליבך געגוע
למשפט משומש ונדוש
אותו לך אצעק אז מגגות הבתים
אם רק תדעי להבחין
אצהיר אהבה בין אלפי בנינים
אולי לך או לזאת מימין |
