"חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך..."
טיפה קטנה של טל
בדמות של אושר
נוזלת על חלוני.
נקישה בדלת,
רשרוש עדין,
והבית מואר בלבן מהפנט.
אם יש אהבה היא מתבטאת
ברגעים הקטנים הללו
אם יש חברות
ככה היא נראית, ללא תנאים.
ושוב טיפה של טל
בדמות של עצב
נוזלת על חלוני.
הנקישה מתעכבת
היא כבר לא תבוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.