כרמית כץ / התאבכות |
צמרמורת מהבהבת בגופי כמגע רופף
מעין רגש מיוחד אותי עוטף
הסומק שמכתים את לחיי מסגיר
את שחשבתי שאוכל ממך להסתיר.
לו יכולתי להיות זיקית של אהבה
להשתלב ברקע שלך בצבעי הסוואה
הייתי מצליחה לשמור את דמותך
ללא כל צורך להחריד מנוחתה
יפה ומושלמת בעיני רוחי
בלי לעוררה לעולם החומרי
אך המציאות מטפטפת לתוך ראי המים הצלול
ובאחת מתאבכת התמונה-
את שהיה, היא אומרת, אין להשיב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|