|
לגעת או לנגוע, זו השאלה.
השיר הולחן ונכתב לארוע 'נסיכת הנגב' ובהשראתו
ההקלטה נעשתה באולפן ביתי
שרה: דפנה אור, זמרת צעירה אבל גדולה.
יושבת על הג'יפ
לוחצת על הגז
רואה את האורות
דוהרת במרחב.
הרוח בפני
וכלום מאחורי
עולם של אכזבות
הכל חוזר אלי.
פזמון [1]
אני דוהרת מעופפת, דואה במרחבים
ממשיכה לא מוותרת
מחפשת את השקט.
(ו) אולי זה יגיע, (אני) רואה כבר את האור
מין דבר כזה מרגיע
כמו לנגוע ברקיע.
--------------------------
לוקחת ת'סיבוב
חורקת בצמיגים
לא שמה על כולם
אני בעננים.
קורעת את השביל
נושמת ת'אבק
הכל נראה קטן
כמו רגע במרחק.
פזמון [2]
(אני) רואה אותך בדרך , עוצרת במקום
מעיפה מבט רגוע
מתכננת איך לפגוע
מחליטה מסתערת, אולי הוא הנכון
אך בפנים כולי כואבת
(כי) את שלי לקחה אחרת.
פזמון [1]
|
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.