יצחק צדקה / אישה מתוקה |
איך שקצב החיים נהיה דיגיטלי
משלושים תחנות רק הבנתי דבר
בפרסומות עם בנות מסתתר גם מוצר
איך הכביש הפך לרדיו נייד
כולם מסתובבים עם האוזן ביד
ילדים יוצאים למסעות נודדים
מחפשים משמעות לחיים אבודים
אבל אני חותך לצד
ונצמד אלייך אישה מתוקה
אוחז לך חזק ביד
אנלא צריך אותך בשביל הנשיקה
רק תעמדי לידי ותמשיכי לחייך
כי כשכל זה קורה אני הולך ומסתבך
במחשבות על החיים
אני חולם על שינויים אך את אומרת אין סיכוי
שבקרוב יבוא שינוי
וסולם הצפייה עולה ויורד
ומישהו בגלל זמר מתאבד
כיכרות מלאים בשלטי הפגנות
בעד ונגד כל הבחינות
והקצב המהיר הולך ונמשך
ואני פוחד לרגע שהוא סוחף גם אותך
אך את שוב מחייכת כמו בשירים
ולוחשת לי באוזן את אותם הדברים
אבל אני חותך לצד
ונצמד אלייך אישה מתוקה
אוחז לך חזק ביד
אנלא צריך אותך בשביל הנשיקה
רק תעמדי לידי ותמשיכי לחייך
כי כשכל זה קורה אני הולך ומסתבך
במחשבות על החיים
אני חולם על שינויים אך את אומרת אין סיכוי
שבקרוב יבוא שינוי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|