אמי שמיר / אבק ברוח |
והגשם אוסף את רסיסי מהשביל,
אני שבורה כמו כד חרסינה ישן,
הכד שהתנפץ בזעם על הרצפה,
האמת הרעה שבאה מבפנים.
נאשפת כמו אבק,
נמרחת על הרצפה,
עפה עם הרוח כמו אבק,
החלום הגדול התמוסס,
ואיתו מגיע פרפר גדול,
פרפר גדול של החלום הבא.
אבל אבק בצורתי,
עדין עף לו ברוח,
ולוקח אותי למקום אחר,
מקום שהחלומות רק נגמרים כל יום,
והפרפר אינו מגיע לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|