מדפדפת באלבום העבה
נזכרת
תמונות של חברים
חיים ומתים
תערוכת צילומים בקניון
וגם שם
חיים ומתים
הם מופיעים מולי.
והחיוך שמבצבץ
והעיניים שמישירות מבט
והצחוק שלא יחזור
והניצוץ שכבה...
כמו שלהבת נר,
שנלחצת בין שתי אצבעות
וכל מה שנשאר
הוא עשן מיתמר
שעווה מומסת...
או אבן קרה,
עם כיתוב:
שם
תאריך
ציטוט...
מצבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.