פוחדת מרצוני,
מכמהתי לחיבוק, לקרבה.
רוצה אותה יותר מאת נפשי
אך היא כל כך רחוקה
איני מצליחה להשיגה
ולפתע, היא עומדת מול פני חשופה וטהורה
ואני כאילו מעלימה עין
מסרבת לראותה, לתפושה.
ובגללי היא נעלמת בכל פעם מחדש,
מסתווה בין מקרי המציאות.
ואני נשארת באותה נקודה
כמהה לקרבה, פוחדת ממנה ומרחיקה אותה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.