בעודי מחזיק באיבר מיני לאחר ביצוע האקט שלא ייעשה, צופה בקצף
הגברי גולש ממנו בפולסים הולכים ומאיטים, הייתה לי לפתע הארה:
החומר הזה, שאמנם אני מביא לייצורו מדי יום ביומו מול סרטים
ומחשבות מלוכלכות ורואה את העיסוק בו כתחביב שאני מוצלח
ומתמיד בו במיוחד, אך החומר הזה, אותו חומר - ממנו נוצר ילד!
החומר הדביק הזה, שמשאיר כתמים על המיטה ומכיר את צלילי
גניחותיה של ג'נה גיימסון כמו שמכיר אדם את כף ידו, הוא
האחראי להמשכיות המין האנושי, הוא יהיה יום אחד בני ויורשי.
זה דבק בי כטירוף. הבטתי בזרע ולפתע הבנתי - איזו מערכת
מסועפת ומתוחכמת, הגורמת לך ליהנות לאין שעור מאקט שמטרתו
להמשיך את קיום מינך! דמיינתי את הזרע עושה דרכו בצנרת של
אשתי לעתיד, פוגש בביציות ברגע עוצר נשימה מהסרטים, הולך
ונרקם לעובר - מוזיקת צלילי קסם ברקע (לוק רייבן של אנימל
קולקטיב, למען הדוגמה) והעובר הופך לילד. והילד לגבר!
ואני, האתאיסט הידוע, בעודי חופן את גבריותי, עברתי הארה
רוחנית. חייבת להיות סיבה. לא יכול להיות שכל התהליך המופלא
הזה הוא יד המקרה. |