הכלב עומד מחוץ לדלת
אני יכול לראות אותו
מחכה שאפתח לו
ובינתיים גופי הכבד
נע מצד לצד
לא זוכר את שמי
הוא לא ידע לעולם
כמה זמן לקח לי
להרגיש
מספיק חזק כדי לפתוח לו את הדלת
שוכב על המיטה
ושואל את עצמי
מתי בדיוק תיפול התקרה
לעיתים הכול נע במעגלים
הציפורים מחוץ לחלוני
עפות, הייתי רוצה
להתעופף איתן
בלי להרגיש
איך משתנה הכיוון
ואיך אין לי מושג
לאן אני מגיע בסופו של יום
אבל מחוץ לדלת
מחכה לו הכלב
הוא צריך מקום לישון
אולי אתפנה ממיטתי
ואתן לו לישון שם במקומי
אלוהים, זה לא ברור
מי כאן הצודק ומי כאן הדפוק
אולי אלך לכתוב שיר
על נשים שלא הצלחתי
לגרום להן לאהוב אותי
לעיתים גם את עצמי
לא הצלחתי לאהוב
כותב את המילים על נייר
ואחר כך מקליד אותן מהר
יש תחרות על המחשבות
ויש את הכלב הזה
שמביט בי
במבט עצוב
הוא יודע כול מה שרציתי לשמור לעצמי
זה מעציב אותי לדעת
שהמחר דומה להיום
והיום דומה למה שהיה אתמול
ומה היה לפני זה?
זה לא באמת משנה
והנה אני מביט בכלב
הוא מריח שמישהו בא
ומיד הוא הולך
אולי יפתחו לו שם את הדלת
ואני אחזור למיטתי
להביט על התקרה, ולשמוע אותו נובח