|
פוקח את עיני אני
מסרב להתעורר אני
עוד עולם אחר מושך
אותי.
עצמי לופת בכפות הרגליים
בקרסוליים
לשם
רוצה להשאר
טובליטובלי
דלת פלדה
חריץ אור
דחוף כבר!
והוא לאה
כחייל טירון
היורה חלקיקי אטום של מציאות
על
רגלי
הכושלות.
|
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.