רועי-לי עמית / מלחמה-אבן |
דמעות אחרים-שמחתה,
נשבע לנצח החיים,
היא תישאר, כולם מתים.
לבה הקר אינו יודע אהבה,
לבה חסר כל רחמים,
לבה שונה מאחרים,
לבה אינו קיים בכלל.
מבט קפוא...
יד חזקה...
נאמנה למטרתה...
עיניה השחורות,
לא יסגירו כאב,
שפתיה המחייכות,
ינצחו האוייב.
מבט קפוא...
יד חזקה...
נאמנה למטתה...
אשה יחידה,
בין אלפי הגברים,
חיים בגופה,
בין אלפי המתים.
מבט קפוא...
יד חזקה...
נאמנה למטרתה...
עיניה לא יסגירו הכאב,
כי היא רק אבן,
אין לה לב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|