|
חומות ומגדל בשקיעה בצבעי קשת
פיסה קטנה של עולם שקפאה
רחוב שקוע בתרדמת יופי
והשלג הרך מנצנץ כיהלומים
לילה של סימפוניה, לו הקירות יכלו לשיר
מבינות לאריחי הרצפה מתקתק שעון זמן
המחוגים זזים לאחור כדי לתת לאהבה מנוחה
לצייר במכחול קטיפה העוטף את האשליה
בערה סמויה גדלה בתוך העיר
כמו אישה צעירה ענוגה ובשלה
שנולדה וחייה עבור כמיהה לתשוקה
לידיים מלטפות צוואר ירך לחי רכה
הרחיפה במקום בלתי ניתנת לשליטה
החלימה מחבקת אותך בכל פינה
פראג שלי ורד לבן תמים ונפלא
שמיכת הפוך שעוטפת אותי בתוך השינה
רוח עולה בעדינות ונכנסת לראותי
מעבר לנבכי הזמן והתודעה
אני לנצח אתקיים בתוך נשימתך
בכפור הלוהט וליל הכוכבים המתמשך... |
|
|
בוא נשחק משחק:
אני סלוגן,
אתה קורא אותי,
אני ממש
מצחיקה,
אתה ממש צוחק.
המשחק הזה דפוק,
בוא נודה באמת,
אני כוסית ואתה
פשוט לא.
זאטוטה
פסיכודלית,
משחקי תפקידים
זה לא הקטע שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.