|
כואב הראש
פונה לפגוש
אותך
בפינת רחוב מוהר
בפנס רחוק פשוט
והאור נופל על פנייך
והירח משתקף בעינייך
בואי איתי לבד
עוד צעד אחד
רק תושיטי את היד
פזמון:
ואין לך זמן
אין לך זמן אליי
וגם כשקר
יהיה לך קר בלעדיי
וגעגוע כל כך חזק
מרגיש שלפעמים אני נחנק
אבל עדיף בלעדייך
והבוקר עולה כבר עלייך
אני מאה ארבעים בדרך אלייך
נוסע בלי לרעוד
והשקט רועם לפנייך
עוצם עיניים ורואה את פנייך
נוסע בלי לבכות
והשמש רחוקה כל כך
מחממת את שנינו
וגם כששנינו מתאמצים
לא לחזור לסוריינו
תרעדי מחום קצת
תרעדי מחום קצת
פזמון:
ואין לך זמן
אין לך זמן אליי
וגם כשקר
יהיה לך קר בלעדיי
וגעגוע כל כך חזק
מרגיש שלפעמים אני נחנק
אבל עדיף בלעדייך |
|
|
הצבא מזיין אותי
כי המתנחלים
מזיינים את
הערבים, הערבים
מזיינים את
החברים שלי, כי
הם מזיינים את
החברים שלהם,
החברים שלהם
מזיינים אחד את
השני כי אין להם
את מי לזיין.
ואני. אני מזיין
מתנחלת שהכרתי
ליד שכם. זאת
אומרת שאני
מזיין את הצבא.
זאת אומרת שאני
מזיין את עצמי.
איי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.