לליב סיון / אנחנו כבר לא |
אנחנו כבר לא נושמים
באותו הקצב.
אפשר להרגיש בלילה
בשינה
איך הנשימות שלך
מכבידות לי על השמיכה
ולי קשה לזוז
ואיך אני נושפת
את השאיפות שלך.
אנחנו כבר לא הולכים
באותו הקצב
אפשר לראות ביום
קניות עמוס
במדרחוב,
אותי רודפת אחריך
ואיך אני דורסת
את ההליכות שלך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|