שהלילה ירד, מבקשת
שירד ויגן עלי מפני
המפלצות
עוטות כסות של קשת,
ועוד מייחלת
כי הכוכבים
יכרכו בעבים
ואז בודה מלבי את היום הצהוב
הצוהל ועוטף בחומו.
נשימותיי נרגעות
ואני מחייכת
ממתינה ללילה הבא.
אז מה עם הירח? אתם שואלים,
שיהיה, אני אומרת
אחרת
תאבד התקווה
שפעם היום לא יהיה עוד בדיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.