פעם עוד חשבתי שאהבת,
השלכתי את עצמי מכל המדרגות.
פעם האמנתי שתהיה זה שיתפוס אותי,
תשאב את הבטון מכל ארבע הקירות.
חשבתי שתיתן לי את היד שלך,
תחזיק אותי כשהתהום קרובה מדי.
פעם עוד הייתי מוכנה לחיות בשקט,
בשלום, עם כל מה שפרקת על כתפיי.
אבל אני כבר לא ילדה קטנה
אני לא מסתתרת,
אני לא אותו שבריר סוכר
נמס מול אש בוערת.
אני לא אותה ילדה קטנה
בלי כוח לעמוד,
וגם אחרי כל שעשית
אני כאן ועוד אשרוד.
פעם עוד חשבתי ששמרת,
האמנתי שאתה תהיה שם לצדי.
כשהבטתי למעלה אל עינך, מה ניבט אליי?
ומה חשבת כשנגעת אז בכף ידי?
פעם עוד חשבתי שזכרת,
שידעת מה מותר ומה היה אסור.
פעם עוד נראית לי גדול מהעולם,
בכל המובנים - עכשיו אתה אידיוט גמור.
ואני לא ילדה קטנה
עכשיו אני אני לא מסתתרת,
אני לא אותו שבריר סוכר
נמס מול אש בוערת.
אני לא אותה ילדה קטנה
בלי כוח לעמוד,
וגם אחרי כל שעשית
אני כאן ועוד אשרוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.