גלית אבירם / גשם |
הידיים שלנו.
רחוקות אחד מהשני.
והאהבה יורדת 25 קילומטר.
מים מתוקים.
אז אולי המדרגות יעשו החלטה
ויפסיקו לעלות להתעקם בירידה/בעליה.
קומות
ומשחקים בחצרות.
ילדים
קוראים לי
בואי.
ואני עם כוס התה.
נוברת בעבר
צופה את העתיד.
אני שמחה להיות כאן
עכשיו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|